הטיית האמונה: למה אנחנו מקבלים טיעונים שאנחנו מסכימים איתם, גם אם הם לא הגיוניים?

שקלו את הטיעון הלוגי הבא:

• הנחה 1: כל הדברים היקרים הם נחשקים.
• הנחה 2: יש סיגריות שהן לא יקרות.
• מסקנה: יש סיגריות שהן לא נחשקות.

האם הטיעון הזה תקף מבחינה לוגית? קחו רגע לחשוב. קשה, נכון? עכשיו שקלו את הטיעון הזה:

• הנחה 1: כל הפרחים הם יפים.
• הנחה 2: ורדים הם פרחים.
• מסקנה: ורדים הם יפים.

הטיעון השני מרגיש נכון והגיוני באופן מיידי. אבל הנה הקאץ': הטיעון הראשון תקף לחלוטין מבחינה לוגית, בעוד שהטיעון השני, למרות שהוא נשמע נכון, אינו בנוי בצורה לוגית תקפה. מה שקורה כאן הוא הטיית האמונה (Belief Bias) – הנטייה שלנו לשפוט את החוזק של טיעון על בסיס הסבירות של המסקנה שלו בעינינו, ולא על סמך המבנה הלוגי הפורמלי שלו. אם אנחנו מסכימים עם המסקנה, אנחנו נוטים לקבל את הטיעון שהוביל אליה כהגיוני, גם אם הוא פגום. אם אנחנו לא מסכימים עם המסקנה, אנחנו נחפש פגמים בטיעון, גם אם הוא מושלם מבחינה לוגית. בעולם הפיננסי, ההטיה הזו הופכת אותנו לפגיעים במיוחד למידע שמחזק את מה שאנחנו כבר רוצים להאמין בו.

איך הטיית האמונה עובדת יד ביד עם הטיית האישוש?

הטיית האמונה היא בת דודה קרובה של הטיית האישוש. הטיית האישוש גורמת לנו לחפש מידע שמאשר את האמונות שלנו. הטיית האמונה לוקחת את זה צעד קדימה: כשאנחנו מוצאים את המידע הזה, אנחנו נוטים לקבל אותו באופן לא ביקורתי, ולהניח שהטיעונים מאחוריו הם מוצקים, רק בגלל שאנחנו אוהבים את השורה התחתונה. המוח שלנו חוסך לעצמו את המאמץ הקוגניטיבי של ניתוח לוגי אמיתי, ומחליף אותו בבדיקת התאמה פשוטה: "האם המסקנה הזו מתאימה למה שאני כבר חושב?".

הטיית האמונה בעולם הפיננסי: קבלת "עובדות" נוחות

• "נדל"ן תמיד עולה": זוהי אמונה שרבים מחזיקים בה. כשהם נתקלים בכתבה שמציגה טיעונים בזכות השקעה בנדל"ן (למשל, "האוכלוסייה גדלה ולכן הביקוש ימשיך לעלות"), הם יקבלו את הטיעון כהגיוני ותקף, כי המסקנה שלו תואמת את אמונתם. הם לא יעצרו לבחון את ההנחות הסמויות (האם ההיצע לא יכול לגדול מהר יותר מהביקוש? מה לגבי שינויים בריבית?). לעומת זאת, אם ייתקלו בטיעון שמזהיר מפני בועת נדל"ן, הם יחפשו בו פגמים באופן אקטיבי.

• "אי אפשר לנצח את השוק": משקיע פסיבי שמאמין באמונה זו יקבל בשמחה כל מחקר שמראה שמנהלי קרנות אקטיביים נכשלים. הוא פחות יתעמק במתודולוגיה של המחקר, כי המסקנה שלו "מרגישה" נכונה. הוא עלול להתעלם ממחקרים אחרים שמראים שבשווקים מסוימים או בתקופות מסוימות, ניהול אקטיבי כן יכול להצליח.

• קבלת טיפים ממקורות מפוקפקים: אם אתם אופטימיים לגבי מניה מסוימת, ואתם נתקלים בפוסט אנונימי בפורום אינטרנטי שמציג "ניתוח" שמבטיח שהמניה תזנק, הטיית האמונה תגרום לכם לתת לטיעון הזה משקל רב יותר ממה שמגיע לו. אתם תקבלו את המסקנה כי אתם רוצים שהיא תהיה נכונה.

איך לחשוב בצורה לוגית יותר, ולא רק להאמין?

התגברות על הטיית האמונה דורשת מאיתנו להפריד באופן מודע בין שני דברים: האם הטיעון תקף? והאם המסקנה נכונה?. אלו שתי שאלות נפרדות.

1. התמקדו במבנה, לא בתוכן: כשאתם נתקלים בטיעון, נסו להתעלם לרגע מהמסקנה. בחנו את ההנחות. האם הן מבוססות על עובדות? האם המסקנה נובעת באופן הגיוני מההנחות? האם ישנן הנחות סמויות שלא נאמרו?

2. שחקו את "פרקליטו של השטן" עם עצמכם: קחו טיעון שאתם מסכימים עם המסקנה שלו, ונסו בכוח למצוא בו פגמים. קחו טיעון שאתם לא מסכימים עם המסקנה שלו, ונסו בכוח למצוא את ההיגיון שבו. התרגיל הזה מאמן את המוח שלכם להעריך טיעונים באופן אובייקטיבי יותר.

3. הפרידו בין דעה לעובדה: למדו לזהות מתי מקור מידע מציג עובדות ומתי הוא מציג דעות או פרשנויות. עובדה היא "מדד S&P 500 עלה ב-10% בשנה שעברה". דעה היא "מדד S&P 500 ימשיך לעלות גם השנה". הטיית האמונה גורמת לנו לטשטש את הגבול ביניהם.

שאלות נפוצות

אז אתם אומרים שכל האמונות שלי שגויות?
לא. ייתכן שהאמונות שלכם נכונות לחלוטין. הבעיה היא לא האמונה עצמה, אלא הנטייה לקבל טיעונים חלשים שתומכים בה, ולדחות טיעונים חזקים שסותרים אותה. המטרה היא לבסס את האמונות שלכם על ההיגיון החזק ביותר, לא על הטיעונים הנוחים ביותר.

זה לא דורש המון מאמץ מנטלי?
בהחלט. חשיבה לוגית אמיתית היא קשה ודורשת אנרגיה. זו בדיוק הסיבה שהמוח שלנו המציא את קיצור הדרך של הטיית האמונה. אבל כשמדובר בהחלטות פיננסיות חשובות, המאמץ הזה משתלם.

אז מה היה לנו?

הטיית האמונה היא כמו שומר סף במועדון של המוח שלנו. היא מכניסה בקלות את כל הטיעונים שנראים "נכונים" ומתאימים לאווירה, וחוסמת את אלה שנראים זרים ומאיימים, בלי לבדוק תעודות זהות או היגיון. כדי להיות משקיעים וחושבים טובים יותר, עלינו לפטר את שומר הסף הזה, או לפחות לשלוח אותו לקורס ריענון בלוגיקה. עלינו לאמן את עצמנו להעריך כל טיעון על פי חוזקו הפנימי, ולא על פי כמה אנחנו אוהבים את המוזיקה שהוא מנגן. כי בעולם הפיננסי, החלטות המבוססות על היגיון מוצק, ולא על אמונות נוחות, הן אלו שבסופו של דבר רוקדות כל הדרך אל הבנק.