הטיית האישוש: איך המוח שלנו מחפש הצדקות להחלטות פיננסיות גרועות?

הטיית האישוש: איך המוח שלנו מחפש הצדקות להחלטות פיננסיות גרועות?

דמיינו שקניתם מניה של חברה טכנולוגית מבטיחה. אתם נרגשים מההשקעה ומשוכנעים שהיא תניב תשואה פנומנלית. מה תעשו עכשיו? סביר להניח שתתחילו לקרוא כתבות על כמה החברה חדשנית, תחפשו דעות של אנליסטים שממליצים עליה, ותצטרפו לקבוצות פייסבוק של מעריצי המניה. ומה תעשו עם כתבה שמזהירה מפני התחרות הגוברת או דוח שמצביע על חולשה פיננסית? רוב הסיכויים שתתעלמו ממנה, תפטרו אותה כ"פסימית מדי" או "לא רלוונטית". התנהגות זו היא דוגמה קלאסית להטיית האישוש (Confirmation Bias) – הנטייה האנושית הטבעית לחפש, לפרש, ולהעדיף מידע שמאשר את האמונות או ההשערות הקיימות שלנו, ולהתעלם ממידע שסותר אותן. זוהי אחת ההטיות הקוגניטיביות המסוכנות ביותר למשקיעים, כי היא יוצרת תא הד (echo chamber) שבו אנחנו שומעים רק את מה שאנחנו רוצים לשמוע.

למה המוח שלנו עושה את זה?

המוח האנושי הוא מכונה יעילה, אבל עצלה. קל ונוח לנו יותר לעבד מידע שמתיישר עם מה שאנחנו כבר חושבים. מידע סותר, לעומת זאת, דורש מאמץ מנטלי, יוצר דיסוננס קוגניטיבי (תחושת אי נוחות) ומאלץ אותנו להודות שאולי טעינו – משהו שרובנו לא אוהבים לעשות. הטיית האישוש היא קיצור דרך מנטלי שחוסך לנו אנרגיה, אבל בעולם ההשקעות, קיצור הדרך הזה מוביל לעתים קרובות לצוק.

הטיית האישוש בפעולה: איך היא מזיקה לכיס שלכם?

הטיית האישוש יכולה להופיע בכל שלב של תהליך ההשקעה, והתוצאות עלולות להיות הרסניות:

  • בשלב המחקר: אתם שוקלים להשקיע בנדל"ן בעיר מסוימת כי שמעתם שהמחירים שם עולים. במקום לבצע מחקר אובייקטיבי, אתם תחפשו בגוגל "למה כדאי להשקיע בנדל"ן בעיר X" במקום "סיכונים בהשקעה בנדל"ן בעיר X". התוצאות שתקבלו יחזקו את דעתכם המקורית, גם אם היא שגויה.

  • לאחר ביצוע ההשקעה: זו הנקודה המסוכנת ביותר. קניתם מניה והיא מתחילה לרדת. במקום לשאול "מה השתנה בחברה?", הטיית האישוש תגרום לכם לחפש באופן אקטיבי חדשות חיוביות וחוות דעת של משקיעים אחרים שמחזיקים במניה ("שור מנייתי") כדי להצדיק את ההחלטה להמשיך ולהחזיק בה. אתם תתעלמו מכל נורות האזהרה, ותספרו לעצמכם סיפור מרגיע עד שההפסד יהפוך לכואב מדי.

  • בניית "תיק השקעות אידיאולוגי": משקיעים רבים מפתחים אמונה חזקה באסטרטגיה מסוימת (למשל, "רק מניות טכנולוגיה" או "רק ביטקוין"). הטיית האישוש גורמת להם לצרוך רק מידע שתומך באסטרטגיה הזו, ולהתעלם מהחשיבות של פיזור וניהול סיכונים. הם בונים לעצמם תיק השקעות שהוא יותר הצהרת אמונה מאשר כלי פיננסי רציונלי.

כלים וטכניקות להילחם בהטיית האישוש

כדי להפוך למשקיעים טובים יותר, עלינו להילחם באופן אקטיבי בנטייה הטבעית של המוח שלנו. הנה כמה דרכים לעשות זאת:

  1. חפשו בכוונה דעות מנוגדות: לפני כל החלטת השקעה, הקדישו זמן לשחק את "פרקליטו של השטן". חפשו באופן פעיל את הטיעונים נגד ההשקעה. קראו דוחות של אנליסטים סקפטיים, חפשו מאמרים על הסיכונים, ונסו להבין את נקודת המבט של אלו שחושבים אחרת מכם. אם אחרי כל זה אתם עדיין מאמינים בהשקעה, היא כנראה חזקה יותר.

  2. הקיפו את עצמכם באנשים שחושבים אחרת: אל תצטרפו רק לקבוצות של מעריצים. בנו רשת של אנשים עם דעות מגוונות, כאלה שיאתגרו את החשיבה שלכם ויציגו לכם זוויות שלא ראיתם.

  3. נהלו יומן השקעות: לפני שאתם קונים מניה, כתבו בצורה ברורה למה אתם קונים אותה, מה הציפיות שלכם, ובאילו תנאים תמכרו אותה (גם ברווח וגם בהפסד). היומן הזה ישמש כ"עוגן רציונלי" ויעזור לכם לבחון את ההחלטות שלכם בעתיד בצורה אובייקטיבית, במקום להמציא הצדקות בדיעבד.

  4. השקיעו באופן פסיבי: הדרך האולטימטיבית לנטרל את הטיית האישוש (והרבה הטיות אחרות) היא פשוט להשקיע באופן פסיבי ורחב, למשל דרך קרן סל העוקבת אחר מדד ה-S&P 500. בשיטה זו, אתם לא צריכים לבחור מניות ספציפיות או להצדיק את הבחירות שלכם. אתם פשוט משקיעים "בכל השוק" ונותנים לכוחה של הריבית דריבית לעשות את שלה.

שאלות נפוצות

האם זה אומר שאסור שתהיה לי דעה נחרצת על השקעה?
ממש לא. זה בסדר גמור שתהיה לכם "תזה" לגבי השקעה מסוימת. הבעיה מתחילה כשאתם מתאהבים בתזה הזו ומפסיקים לבחון אותה באופן ביקורתי.

איך אדע אם אני פועל מתוך הטיית האישוש?
שאלו את עצמכם: "מתי בפעם האחרונה שיניתי את דעתי לגבי השקעה חשובה?". אם התשובה היא "אף פעם" או "אני לא זוכר", יש סיכוי טוב שאתם לכודים בתוך תא ההד של עצמכם.

אז מה היה לנו?

הטיית האישוש היא כמו משקפיים עם עדשות צבעוניות שאנחנו לא יודעים שאנחנו מרכיבים – הן צובעות את כל המידע שאנחנו רואים בגוון של האמונות הקיימות שלנו. כדי להיות משקיעים מצליחים, אנחנו חייבים ללמוד להוריד את המשקפיים האלה מדי פעם, ולהסתכל על המציאות כפי שהיא, על כל המורכבות והסתירות שלה. בפעם הבאה שאתם מרגישים בטוחים במיוחד לגבי השקעה, עצרו. קחו נשימה, וחפשו בכוונה את הטיעון הנגדי. המוח שלכם אולי לא יאהב את זה, אבל חשבון הבנק שלכם בהחלט יודה לכם.