הטיית האופטימיות: למה אנחנו חושבים ש'לנו זה לא יקרה'?

כמה פעמים שמעתם (או אמרתם) את המשפט: "לי זה לא יקרה"? בין אם מדובר בתאונת דרכים, במחלה קשה, או בפיטורים פתאומיים, רובנו הולכים בעולם עם תחושה פנימית שאנחנו קצת יותר חסינים מהאדם הממוצע. אנחנו מעריכים שהסיכוי שלנו לזכות בלוטו גבוה מהמציאות, והסיכוי שלנו להתגרש נמוך מהסטטיסטיקה. הנטייה האנושית המובנית והעיקשת הזו להעריך יתר על המידה את הסבירות של אירועים חיוביים ולהעריך בחסר את הסבירות של אירועים שליליים בחיינו נקראת הטיית האופטימיות (Optimism Bias). בעוד שאופטימיות היא בדרך כלל תכונה חיובית שמניעה אותנו קדימה, בעולם הפיננסי היא עלולה להיות מסוכנת. היא גורמת לנו להיות שאננים, לקחת סיכונים לא מחושבים, ולהיכשל בתכנון הולם לעתיד.

המוח שלנו: מסנן ורוד למציאות

הטיית האופטימיות היא לא סתם חשיבה חיובית; היא הטיה קוגניטיבית אמיתית. חוקרת המוח טלי שרות הראתה בסריקות מוחין שהמוח שלנו פשוט טוב יותר בעיבוד מידע חיובי מאשר מידע שלילי. כשאנחנו מקבלים מידע חיובי על העתיד (למשל, "פעילות גופנית מאריכה חיים"), אנחנו מעדכנים את האמונות שלנו בהתאם. אבל כשאנחנו מקבלים מידע שלילי (למשל, "עישון גורם לסרטן"), המוח שלנו נוטה להתעלם ממנו חלקית. יש לנו מעין "פילטר" מובנה שגורם לנו להאמין שהעתיד שלנו יהיה ורוד יותר ממה שהוא צפוי להיות סטטיסטית.

איך הטיית האופטימיות מסכנת את הכסף שלנו?

המשקפיים הוורודים האלה יכולים לעלות לנו ביוקר כשאנחנו מקבלים החלטות פיננסיות:

• חיסכון לא מספק לפנסיה: אנחנו נוטים להאמין שנהיה בריאים יותר, נעבוד יותר שנים, ונשיג תשואות גבוהות יותר מהממוצע. הטיית האופטימיות גורמת לנו לחשוב ש"יהיה בסדר" ושנסתדר כבר כשנגיע לגיל פרישה. התוצאה היא דחיינות וחיסכון לא מספק. אנחנו מתכננים עבור התרחיש האופטימי, במקום להתכונן לתרחיש הריאלי. רוצים לראות את התמונה הריאלית? מחשבון פנסיה פשוטה יכול לעזור.

• הימנעות מרכישת ביטוחים: "למה אני צריך ביטוח חיים? אני בריא ולא יקרה לי כלום". "ביטוח אובדן כושר עבודה זה בזבוז כסף, אני לא אפצע". הטיית האופטימיות היא החברה הטובה ביותר של סוכני הביטוח, והאויבת הגדולה ביותר של התכנון הפיננסי שלנו. אנחנו מתעלמים מהסיכונים הסטטיסטיים האמיתיים כי אנחנו מרגישים חסינים.

• לקיחת סיכונים מוגזמים בהשקעות: אנחנו מאמינים שהמניות שאנחנו בחרנו יצליחו יותר מהממוצע. אנחנו משקיעים בעסק חדש ומעריכים יתר על המידה את סיכויי ההצלחה שלו (סטטיסטית, רוב העסקים הקטנים נכשלים בשנים הראשונות). האופטימיות הזו דוחפת אותנו לשים יותר מדי ביצים בסל אחד ולהתעלם מהצורך בפיזור.

• צבירת חובות: אנחנו לוקחים הלוואה גדולה או נכנסים למינוס מתוך אמונה אופטימית ש"בחודש הבא בטוח נסגור את זה". אנחנו מעריכים בחסר את הסיכוי שיופיעו הוצאות בלתי צפויות ומעריכים ביתר את יכולתנו להגדיל הכנסות בעתיד הקרוב.

איך להישאר אופטימיים אבל ריאליים?

המטרה היא לא להפוך לפסימיים, אלא לאזן את האופטימיות הטבעית שלנו עם מנה של ריאליזם. זה נקרא "אופטימיות זהירה".

1. השתמשו ב"חשיבת פרה-מורטם" (Pre-mortem): לפני שאתם מקבלים החלטה פיננסית גדולה (כמו השקעה בעסק), ערכו תרגיל מחשבתי. דמיינו שאתם בעתיד, שנה מהיום, וההחלטה התבררה ככישלון קולוסאלי. עכשיו, כתבו את הסיפור: מה בדיוק השתבש? התרגיל הזה מאלץ את המוח שלכם לחשוב על הסיכונים והחסרונות, ומאזן את הנטייה הטבעית להתמקד רק בתרחיש החיובי.

2. התבססו על נתונים, לא על תחושות בטן: במקום להניח מה תהיה התשואה שלכם, בדקו מה הייתה התשואה הממוצעת ההיסטורית של השוק. במקום לנחש כמה תצטרכו לפנסיה, השתמשו במחשבונים. הנתונים הם התרופה הטובה ביותר לאופטימיות יתר.

3. הפוך את ההגנות לאוטומטיות: אל תסמכו על כוח הרצון העתידי שלכם. הפכו את החיסכון לפנסיה ואת רכישת הביטוחים להחלטת ברירת מחדל. כך, גם אם אתם אופטימיים מדי, המערכת דואגת להגן עליכם מעצמכם.

שאלות נפוצות

אבל אופטימיות היא לא דבר טוב? היא לא עוזרת לנו להצליח?
בהחלט. אופטימיות נותנת לנו מוטיבציה לקום בבוקר, לנסות דברים חדשים, ולקחת סיכונים מחושבים. הבעיה היא לא האופטימיות עצמה, אלא הטיית האופטימיות – הפער בין האופטימיות שלנו לבין המציאות. המטרה היא לצמצם את הפער הזה.

איך אני יכול לדעת אם אני אופטימי מדי?
שאלו את עצמכם: האם התוכנית הפיננסית שלי מבוססת על התרחיש הטוב ביותר האפשרי? מה יקרה אם אאבד את מקום העבודה שלי? מה יקרה אם השוק ירד ב-30%? אם אין לכם תשובות טובות לשאלות האלה, ייתכן שאתם סומכים יותר מדי על המזל.

אז מה היה לנו?

הטיית האופטימיות היא כמו משב רוח גבית עדין שדוחף אותנו קדימה. היא גורמת לנו להרגיש טוב יותר, להיות בריאים יותר, ולהצליח יותר. אבל כשמדובר בתכנון פיננסי, הרוח הזו יכולה גם להעיף אותנו מהצוק. עלינו ללמוד כיצד לרתום את כוחה של האופטימיות כדי להציב מטרות שאפתניות, ובמקביל להשתמש בריאליזם ובנתונים כדי לבנות רשת ביטחון למקרה שהדברים לא ילכו בדיוק כמתוכנן. תכנון פיננסי טוב הוא לא פסימיות; הוא פשוט אופטימיות עם תוכנית גיבוי.