אפקט דאנינג-קרוגר: למה משקיעים מתחילים חושבים שהם יודעים הכל?
יצא לכם פעם לפגוש מישהו שקרא שני מאמרים על שוק ההון וכבר מחלק "טיפים חמים" כאילו הוא וורן באפט? או אולי אתם זוכרים את עצמכם, בתחילת דרככם כמשקיעים, בטוחים שמצאתם את הנוסחה הסודית לניצחון על השוק? התופעה הזו, שבה אנשים בעלי רמת מיומנות נמוכה בתחום מסוים נוטים להעריך את יכולותיהם בצורה מופרזת, נקראת אפקט דאנינג-קרוגר. זוהי הטיה קוגניטיבית אירונית במיוחד: חוסר הידע והמיומנות הוא זה שמונע מהם להבין עד כמה הם לא יודעים. בעולם ההשקעות, האפקט הזה מסוכן במיוחד, והוא מגיע לשיאו בשווקים עולים (שווקים "שוריים"), שם קל מאוד לבלבל בין מזל לגאונות.
פסגת הטיפשות: הגרף שמסביר הכל
הפסיכולוגים דייוויד דאנינג וג'סטין קרוגר הראו במחקרם המפורסם שככל שהידע של אדם בתחום מסוים עולה, כך משתנה הביטחון העצמי שלו בצורה צפויה:
"פסגת הטיפשות" (Mount Stupid): כשאנחנו לומדים מעט מאוד על נושא, אנחנו צוברים מספיק ידע כדי להרגיש ביטחון, אבל לא מספיק כדי להבין את המורכבות ואת מה שאנחנו לא יודעים. זהו השלב שבו נמצא המשקיע המתחיל שהרוויח קצת כסף מכמה מניות טכנולוגיה ומרגיש שהוא פיצח את השיטה.
"עמק הייאוש" (Valley of Despair): ככל שאנחנו לומדים יותר, אנחנו מתחילים להבין כמה הנושא מורכב וכמה מעט אנחנו באמת יודעים. הביטחון העצמי צונח. זהו השלב שבו המשקיע מבין שתזמון השוק הוא כמעט בלתי אפשרי, שרוב האנליסטים טועים, ושאין נוסחאות קסם.
"מדרון ההארה" (Slope of Enlightenment): עם המשך הלמידה והניסיון, אנחנו מתחילים לבנות מחדש את הביטחון העצמי שלנו, אבל הפעם הוא מבוסס על ידע אמיתי, צניעות, והבנה של המגבלות שלנו.
"רמת המומחיות" (Plateau of Sustainability): המומחים האמיתיים הם אלה שמבינים את מורכבות התחום, ומחזיקים בביטחון עצמי גבוה אך ריאלי.
אפקט דאנינג-קרוגר בשוק ההון
שוק שורי, שבו רוב המניות עולות, הוא חממה מושלמת לאפקט דאנינג-קרוגר. משקיע חדש נכנס לשוק, קונה כמה מניות ששמע עליהן, והן עולות. המוח שלו מיד מסיק: "אני גאון! אני יודע לבחור מניות!". הוא נמצא על "פסגת הטיפשות", ומכאן הדרך לקבלת החלטות מסוכנות היא קצרה:
- לקיחת סיכונים מוגזמים: המשקיע מתחיל להשקיע סכומים גדולים יותר, לוקח הלוואות כדי למנף את "הגאונות" שלו, ומרכז את כל התיק שלו בכמה מניות ספקולטיביות.
- התעלמות מעקרונות בסיסיים: הוא מזלזל בעצות "משעממות" כמו פיזור, השקעה לטווח ארוך, ותשומת לב לעלויות. למה לפזר אם אתה יודע לבחור את המנצחים?
- זלזול במזל: הוא מייחס את ההצלחה שלו ליכולת אישית, ומתעלם מהעובדה ש"גאות כללית מרימה את כל הסירות".
הבעיה מתחילה כשהשוק משנה כיוון. כשהמניות מתחילות לרדת, המשקיע חסר הניסיון נתקף פאניקה. האסטרטגיה שלו, שהייתה מבוססת על ביטחון מופרז ולא על ידע, קורסת. זהו השלב שבו הוא מוכר בהפסד ויוצא מהשוק, בדיוק בזמן הגרוע ביותר.
איך להימנע מ"פסגת הטיפשות"?
התרופה לאפקט דאנינג-קרוגר היא מנה גדושה של ענווה אינטלקטואלית.
הניחו שאתם לא יודעים: נקודת המוצא הטובה ביותר למשקיע היא ההנחה שהוא לא יודע יותר מהשוק. גם אם קראתם כמה ספרים, אתם מתחרים נגד אלפי מומחים שמקדישים לכך את כל חייהם. הסיכוי שתנצחו אותם באופן עקבי הוא קלוש.
למדו כל הזמן: ככל שתלמדו יותר, כך תבינו כמה אתם לא יודעים. קראו על משברים פיננסיים מהעבר, למדו על הטיות קוגניטיביות, והבינו את הסטטיסטיקה מאחורי ביצועי השוק. הידע הזה יוביל אתכם מהר יותר מ"פסגת הטיפשות" ל"עמק הייאוש" הבריא.
התמקדו במה שאתם יכולים לשלוט בו: אתם לא יכולים לשלוט בתנודות השוק או בביצועים של מניה ספציפית. אתם כן יכולים לשלוט בשיעור החיסכון שלכם, בעלויות (דמי ניהול), בפיזור התיק שלכם, ובתגובות הרגשיות שלכם. התמקדו באלה.
אמצו אסטרטגיה פשוטה וצנועה: במקום לנסות להיות גיבורים, אמצו אסטרטגיה של השקעה פסיבית ורחבה. קניית קרן סל שעוקבת אחרי השוק היא הודאה צנועה בכך שאתם לא מנסים להיות חכמים יותר מכולם. באופן אירוני, זו האסטרטגיה שמנצחת את רוב המשקיעים שמנסים להיות חכמים.
שאלות נפוצות
האם זה אומר שאסור להשקיע במניות בודדות?
זה אומר שצריך לגשת לזה בזהירות ובענווה רבה. אם אתם בוחרים להשקיע במניות בודדות, הקצו לכך חלק קטן מאוד מהתיק שלכם ("כסף משחק"), והיו מוכנים להפסיד אותו. רוב התיק שלכם צריך להיות מושקע בצורה מפוזרת ופסיבית.
איך אדע אם אני נמצא על "פסגת הטיפשות"?
שאלו את עצמכם: האם אני מרגיש שאני "יודע" לאן השוק הולך? האם אני בטוח שהמניות שבחרתי יצליחו? האם אני מזלזל בעצות של משקיעים מנוסים? אם עניתם "כן" על אחת מהשאלות, יש סיכוי טוב שאתם נהנים מהנוף בפסגה.
אז מה היה לנו?
אפקט דאנינג-קרוגר הוא תזכורת לכך שבעולם ההשקעות, מעט ידע יכול להיות דבר מסוכן. הביטחון העצמי שהוא מקנה לנו הוא אשליה שעלולה לעלות ביוקר. המשקיעים החכמים ביותר הם לא אלה שיודעים הכל, אלא אלה שמבינים את גבולות הידע שלהם. הם מחליפים את היומרה בענווה, את הספקולציות באסטרטגיה, ואת הניסיון לנצח את השוק בהצטרפות אליו. אז בפעם הבאה שאתם מרגישים כמו גאוני השקעות, עצרו. קחו צעד אחורה, וזכרו שתמיד יש עוד מה ללמוד. כי בשוק ההון, כמו בחיים, הצעד הראשון בדרך לחוכמה הוא להבין כמה מעט אנחנו באמת יודעים.